תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל), התשנ"ט-1999

תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל), התשנ"ט-1999 1
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7ג ו-48 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב) (להלן - החוק) ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. תשלום תוספת לתגמולים לפי סעיף 7ג(א) ו-(ב)
נכה בן 55 שנים או יותר שדרגת נכותו 50% או יותר, וכן נכה שנקבעה לו דרגת נכות 100% מיוחדת, תשולם לו תוספת לתגמוליו לפי גילו, כמפורט להלן:
(1) מ-55 שנים עד 57 שנים - 7% מן השכר הקובע כאמור בסעיף 1 לחוק (להלן - השכר הקובע);
(2) עולה על 57 שנים עד 59 שנים - 14% מן השכר הקובע;
(3) עולה על 59 שנים - 21% מן השכר הקובע.
2. תשלום תוספת לתגמולים לפי סעיף 7ג(ב-1)
נכה בן 57 שנים או יותר שדרגת נכותו היא מ40% עד 49%, תשולם לו תוספת לתגמוליו לפי גילו, כמפורט להלן:
(1) מ-57 שנים עד 59 שנים - 7% מן השכר הקובע;
(2) עולה על 59 שנים - 14% מן השכר הקובע.
3. ביטול
תקנות הנכים (תוספת תגמולים בשל גיל לנכה בתפקודי היציבה וההליכה ולנכה בעל דרגת נכות 100% מיוחדת), התשמ"ד-1984 - בטלות.
4. תחילה
תחילתה של תקנה 2 ביום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998) והיא תחול על תגמול המשתלם בעד יום התחילה ולאחריו.
_________________________________
1 ק"ת תשנ"ט, 895. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: